בלב שבור ובצער רב וביגון מודיעים על פטירתו של מיכאל גל ז"ל בנו של דויד גל בקרבות בעזה, לפרטים נוספים לחיצה כאן

 

רב סמל (מיל') מיכאל גל ז"ל, לוחם בגדוד 450, נפל הלילה בקרבות בדרום הרצועה • מסע הלווייה שהחל בבית אמו שבירושלים הגיע לבית העלמין הצבאי בהר הרצל • אביו ספד לו בלב כבד: "חודשים, חודשים אני מחכה לחבר'ה האלה מהצבא, יושב במשרד – עין אחת לזום ועין אחת לראות אם הם באים" • אימו: "סליחה ילד שלי על ימים שלא הבנתי אותך" • שר החינוך יואב קיש הגיע ללוויית גל, שאביו בכיר במשרד החינוך

רב-סמל (מיל') מיכאל גל, בן 29, שלחם בפלוגה המסייעת בגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח (828) נפל הלילה (בין שבת לראשון) בקרבות ברצועת עזה. היום (ראשון) משפחתו התבשרה על דבר מותו והוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

אל הלווייה הגיע שר החינוך יואב קיש לחלוק כבוד אחרון לגל, שאביו משמש כבכיר במשרד החינוך. קיש הניח זר בשם הממשלה על קברו של גל. רב הגדוד, קצין בדרגת סרן, קרא פרק תהילים לזכרו של מיכאל ז"ל.   

בקול קורע לב, שבור מבכי ומלווה בבכי מצד מאות המשתתפים בלוויה, אביו של מיכאל, דוד. אמר קדיש על בנו.

סגן אלוף דניאל רודינוב ספד למיכאל בשם צה"ל: "אנו מלווים אותך בדרכך האחרונה למנוחת עולמים. הכאב גדול והצער עמוק. התגייסת ב-2013 לגבעתי ושירתת כלוחם. במילואים שירתת במסייעת ועשית שירות מילואים פעיל בגדוד ולא הייתה תעסוקה שלא הגעת אליה וכך גם במלחמה. מפקדיך אומרים שהיית מקצועי בצורה יוצאת דופן, תמיד עזרת לחבריך והשקעת כשהצניעות הייתה לפניך. חבריך מספרים שהעריצו אותך והיית בשבילם הכל. דאגת תמיד להעלות את המורל ותמיד הפצת טוב סביבך. הריק שנוצר עקב לכתך קשה מנשוא".

מפקד המחלקה של מיכאל ספד לו: "כאב בטן שחודר לכל העצמות, לעולם לא אתקל באדם כמוך. מצחיק וועצמתי וצנוע. לעולם לא יבינו אנשים כמה תעצומות נפש היו לך, אתה האדם הכי צבעוני בפער. החיוך וההומור שלך שעזר – היית חבר ואח למופת. די בטוח שהשפם שלך יישאר איתי לעולמים. היית בשבילי כמו אח, לא אשכח אותך. כולנו הפכנו למשפחת שכול, מתגעגעים אליך, תן לנו כוח מלמעלה".

"רק ביום שישי אמרת לי אבא – שישי הבא ארוחת שבת"

האב דוד ספד לבנו בלב כבד: "קודם כל אני מבקש להודות לכולם שהגעתם לחלוק כבוד אחרון לבני מיכאל. בני בכורי, אהוב ליבי, לא מאמין שאני עומד כאן להספיד אותך – המלחמה הארורה הזו הביאה את השכול אלינו הביתה. רק ביום שישי בערב דיברת איתנו – היית בטוח בעצמך ואמרת: שישי הבא ארוחת שבת – הכל בסדר אבא".

"חודשים, חודשים אני מחכה לחבר'ה האלה מהצבא, יושב במשרד – עין אחת לזום ועין אחת לראות אם הם באים. כמה שניסיתי להתכונן לזה הפתעתם אותי היום. אני בהלם שנכנסו למשרד שלי. מעכשיו הכל ייראה אחרת. אנחנו משפחת גל נהיה חזקים – אל תשכחו מי זה אבא שלכם – אנחנו נהיה חזקים. הייתי בטוח שהוא חוזר מזה עוד יום-יומיים".

"אני רוצה שכל אחד יידע פה כמה אני גאה בבן שלי. שילמנו כמשפחה מחיר כבד, אבל גם בשעות הקשות הללו אני מאמין שמיכאל עשה את הדבר הנכון – גם אם היו שואלים אותו עוד פעם הוא היה עושה את זה. אין לנו מדינה אחרת. זה הבן שלי ואני חשבתי שהוא חייב להיות שם כי צריך להיות שם – המחיר קשה. מיכאל היה גורם מאחד במשפחה והיה מאוד משמעותי – תמיד תישאר בלבנו גם ברגעים היפים וגם ברגעים הקשים. ובנימה אישית חשוב לי שתדע שהיית אהבת חיי וגאוות חיי, והיום הפכת את חיי למורכבים וקשים כמו שלא האמנתי. נוח על משכבך בשלום אהוב ליבי, מצדיע לך את הצדעת חיי".  

האם ספדה לבנה בבכי: "מיכאלי ילד שלי, כבר חגגת 29 ועדיין היית ילד ועכשיו תישאר כך לנצח. כמה חיכיתי שתתקדם הלאה עם החיים. חזרת מהמלחמה לארבעה שבועות, עזבת את העבודה ולקחת לך פסק זמן לנפוש בתל אביב, לשבת בספריות ולהשלים לימודים שהפסדת. חזרת מהמלחמה והחלטת שהזמן יקר – אולי ידעת שהזמן קצוב ונערכת, אבל שום דבר לא הכין אותנו לבוקר ההזוי הזה ששלושה לובשי מדים באים לקראתי. סליחה ילד שלי על ימים שלא הבנתי אותך, שציפיתי ממך לדברים שאולי לא התאימו לך כי אולי סירבתי להאמין שאתה ציפור חופשייה שהמסלול הישר לא תמיד תואם אותך. אני משחררת אותך, עוף גוזל שלנו, נאהב אותך עד יומנו האחרון". 

אחת מאחיותיו ספדה לו: "כמה בת מזל אני שזכיתי לגדול לצידך, אתה הלב הפועם שלנו. לא מאמינה שאצטרך להתבגר בלעדיך. מיכאלי, אתה אחי הגדול והטוב מכולם, מתנה גדולה שקיבלתי – לא רציתי לחלוק אותך עם אף אחד – אתה כאן ותמיד תישאר כאן. דרכך האחרונה תגיע כשדרכנו האחרונה תגיע. אני גאה בך ואוהבת אותך. הייתי כותבת לך כל יום בתקווה שתתחזק, ולנצח אני אמשיך לכתוב לך".

"התפללתי כל יום וזה לא הספיק"

האח רועי: "מיכאל אחי האהוב, זו לא קלישאה – אני באמת לא מוצא את המילים וחושב שלעד לא אמצא. הלב שלי נשבר, לא מסוגל לחשוב על זה שאתה לא פה, אני מרוסק וכואב לי הגוף. זה לא הגיע לך ולא לאף אחד. כמה תמימות וטוב היו בך – איך קרה לנו אסון כזה. התפללתי כל יום וזה לא הספיק".

"רק בשישי האחרון דיברנו וגילינו שאתה עתיד לצאת מעזה וכמה הוקל לי. קורת הרוח שנפלה עלי נפנפנתי בזה בכל מקום שאתה יוצא מהגיהינום הזה, אבל מתברר שיום שני היה מאוחד מדי. כמה חבל לי על החיים שפספסת. לא ניצלתי אותך מספיק, לא נהניתי מהאדם שאתה. נגמר לנו הזמן מהר מדי. תשמור עלי, אם לא לצידי אז מעליי, תדאג שהאור שלך ישקיף עליי תמיד. אני אוהב אותך גיבור אהוב שלי". 

הלב שוב נשבר לרסיסים עם עוד הודעת 'הותר לפרסום' של דובר צה"ל:

מיכאל ז"ל, תושב שכונת ארנונה, הוא בוגר תיכון הגימנסיה, והיה אוהד הפועל ירושלים.

ממינהל קהילתי בקעה ארנונה נמסר: "הלב נשבר. רב סמל מיכאל גל הי״ד, נפל בקרבות בעזה. 

מתיכון הגימנסיה נמסר: "קהילת הגמנסיה העברית אבלה על מותו של רב סמל מיכאל גל ז״ל ומשתתפת באבלה הכבד של המשפחה".
הלווייתו של מיכאל ז"ל תתקיים היום, ראשון, בשעה 18:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

מארגון אוהדי הפועל ירושלים 'בריגדה מלחה' נמסר: "אח שלנו, חבר שלנו ליציע נפל בעת מילוי תפקידו בעזה. מיכאל גל ז"ל לנצח נזכור ונאהב. טוב ליבך, חיוך ענק ולב זהב. 

יהיה זכרו ברוך ,
תהיי נשמתו צרורה בצרור החיים, שהמשפחה תנוחם מן השמיים ,ולא תדע עוד צער בעזרת השם
 

מיכאל גל ז"ל

 ת.נ.צ.ב.ה
 

הגדרות כלליות כניסה למערכת